הלמוט מלצר
נאיבי ולא עולמי - כך תיאר לאחרונה חבר טוב את המונח עשה טוב יותר בדיון סוער על הגלובליזציה והמשבר הכלכלי. הוא לא לבד בזה במדינה הזו. המונח פופולרי במיוחד ברשתות החברתיות - כמה שהוא, על פי ויקיפדיה, בין היתר: השמצה מרושעת או מבזה של מי שרוצה להיות טוב.
מסיבה זו 2011 נבחרה לטובה לטובת השטויות של השנה. ההנמקה: "המונח" עשה טוב יותר "תופס את האידיאל האתי של 'האדם הטוב' בצורה זדונית על מנת להשמיץ מתנגדים בשיעור אחיד וללא התחשבות בטיעוניהם וכדי להבחין בהם כתמימות."
אך מה לגבי חברה בה המונח עשה-טוב עיגן את עצמו היטב במובן זה? מלבד השאלה מה טוב ורע עבור האדם, מבחינתי זה ברור: אופורטוניסטים מצאו מילה שתצדיק את עצמם ואת דעותיהם ומעשיהם. בדיון זה לרוב ברור: אם המונח אדם טוב נופל, ההיפך כבר לא יהיה ויכוחים סבירים.
החברה שלנו מחולקת במובנים רבים - בכל הנוגע לחלוקת עושר, סוגיות אקולוגיות ונושאים חברתיים. דבר אחד אינו שנוי במחלוקת: ללא טובי העשייה של ההיסטוריה האנושית הארוכה לא תהיה דמוקרטיה, אין זכות הצבעה, אין זכויות אדם, אין הטבות סוציאליות ובלי פנסיה, אין סטנדרטים איכותיים למזון, אין רווחת בעלי חיים ... הרשימה ארוכה.
תמונה / וידאו: אפשרות.
