מה משמח את הדנים כל כך?

"דנמרק ונורווגיה הן המדינות בהן האמון הגדול ביותר בקרב אנשים אחרים שורר."
כריסטיאן בירנסקוב, אוניברסיטת אורהוס

האם מדינה יכולה לספק את הצרכים המהותיים של אזרחיה? האם זה מספק את התנאים לפרטים וקהילות לשפר ולשמור על רווחתם? והאם לכל האזרחים יש אפשרות לנצל באופן מלא את הפוטנציאל שלהם? אלה השאלות שמדד ההתקדמות החברתית (SPI) מבקש לענות עליהן מדי שנה בכמה שיותר מדינות ברחבי העולם באמצעות מטא-מחקר מורכב. לדנמרק תוכלו לענות על כל השאלות הללו בדרך הבאה: כן! כן! כן!

דנמרק הגיעה אפוא ל- 2017 למקום הראשון של SPI. למעשה, התוצאה אינה מפתיעה, כתבו בדו"ח מחברי "מדד ההתקדמות החברתית". דנמרק נערכה זה מכבר הערצה בגלל המערכת החברתית המצליחה שלה ואיכות חייה הגבוהה. בתחילת 2017, עוד לפני פרסום ה- SPI, אורח החיים "הדני הטיפוסי" אף הוכרז על ידי אמצעי תקשורת רבים דוברי גרמנית כמגמה החברתית האחרונה: "Hygge" (חיבוק מבוטא) מכנה את עצמו כך ויכול להיות שתורגם כ- "Gemütlichkeit". אתם יושבים בבית או בטבע עם המשפחה והחברים יחד, אוכלים ושותים טוב, מדברים ופשוט שמחים. בקיץ, אפילו מגזין בעל אותו שם עלה לשוק בגרמניה, שם תוכלו לראות אנשים בהירים רבים.

"מכר אמר פעם שאנחנו הדנים כל כך שמחים כי יש לנו ציפיות כה נמוכות", אומר דיין קלאוס פדרסן בשעשוע. קלאוס הוא בן 42, מתגורר באורהוס, העיר השנייה בגודלה בדנמרק, ומפעילה חברת קולנוע מזה עשר שנים. "אני די מרוצה מחיי", הוא אומר, "הדבר היחיד שמפריע לי בדנמרק הוא המסים הגבוהים ומזג האוויר. אי אפשר לשנות את מזג האוויר, אבל יש נרות, שמיכות ו" Hygge ", ראה לעיל. והמיסים?

"בדנמרק ובנורבגיה 70 אחוז מהנשאלים אומרים שאפשר לסמוך על רוב האנשים, עם רק 30 אחוזים בשאר העולם."

דנמרק נחשבת למדינת נטל מס גבוהה, אך במונחי OECD היא רק מעט מעל הממוצע של 36 אחוזים. בראש ה- OECD נמצאת בלגיה עם נטל מס של 54 אחוז, באוסטריה 47,1 אחוז, דנמרק 36,7 אחוז. ברוב המדינות אחוז זה מורכב ממס הכנסה ודמי ביטוח סוציאלי כמו ביטוח בריאות, ביטוח אבטלה, ביטוח תאונות וכו ', ואילו בדנמרק משלמים מס הכנסה בלבד ומעביד חלק קטן מההפקדות לביטוח לאומי. הטבות סוציאליות נרחבות ממומנות אפוא על ידי המדינה ממס הכנסה, מה שנותן לאזרחים את הרושם כי הטבות אלה הן בחינם.
"אנחנו מאוד זוכים," אומרת מנהלת הפרויקטים לשנת 38, ניקוליין סקראפ לארסן, שיש לה שני ילדים בני ארבע ושש. בדנמרק בית הספר והלימוד הם בחינם, למחקר אתה אפילו מקבל תמיכה כלכלית. רוב הסטודנטים עדיין יצטרכו לעבוד בצד, במיוחד אם הם גרים בקופנהגן היקרה, אך הדברים החשובים ביותר דואגים להם. "אז לכולם יש את ההזדמנות ללמוד, לא משנה כמה כסף יש להורים שלך", אומרת ניקוליין. לכן הדנים מאומנים היטב, מה שאומר גם הכנסה גבוהה יותר. בדנמרק למותר לציין שנשים וגברים עובדים באופן שווה. אישה עשויה להישאר בבית שנה לאחר לידתו של ילד, לזמן שלאחר מכן יהיו מקומות טיפול בילדים מספיקים שלא עולים הרבה.
ילדים ומשפחה חשובים מאוד בדנמרק. "תמיד מקובל לעזוב את המשרד מוקדם יותר מכיוון שאתה צריך לאסוף את הילדים", מתבונן בסבסטיאן קמפיון, שעובד כמעצב בחברה בינלאומית בקופנהגן ואין לו ילדים בעצמו. רשמית, שעות העבודה השבועיות בדנמרק הן 37 שעות, אך רבים היו פותחים את המחשב הנייד בערב כשהילדים במיטה. ניקוליין לא חושבת שזה רע. היא בטח עובדת 42 שעות בשבוע, אבל היא אפילו לא חושבת לעבוד שעות נוספות, מכיוון שהיא מעריכה את הגמישות הקלה.

SPI מדגיש גם את הזמינות של דיור בר השגה בדנמרק. למי שלא מרוויח מספיק, עם זמן המתנה מסוים, יש אפשרות לשכור דיור חברתי, שעולה בערך כמחצית מהשוק הפתוח. גם אם אתה חולה, מאבד את עבודתך, אינך מסוגל או רוצה לפרוש - כמעט לכל סיטואציות החיים הקשות של הדנים, יש את הרשת החברתית. זכויות האזרחים נשמרות גם הן גבוהות, אם כי דנמרק לא נחסכה בשנים האחרונות על ידי מעבר בולט לימין באירופה וחילול נגד פליטים ומהגרים. עבור חלקם, התנאים הסוציאליים הם כבר יותר מדי והם יתלוננו שהם צריכים לשלם מיסים לאחרים (מכל סיבה שהיא) שאינם עובדים, מתבונן קלאוס פדרסן.

שמח באמצעות אמון וענווה

לומר שאתה יותר או יותר טוב ממישהו אחר זה טאבו בדנמרק. הסופר הדני-נורווגי אקסל סנדמוז תיאר את ה- 1933 ברומן שמשחק בכפר הבדיוני ג'נטה. מאז מכונה טאבו זה "ג'נטלובן", כ"חוק ג'נטה ".

קוד ההתנהגות של ג'נטה - ושמח?

החוק של ג'נטה (דנית / נורווגית: ג'נטלובן, שבדית: ג'נטלגן) הוא מונח קבוע שחוזר לרומן של אקסל סנדמוזה (1899-1965) "פליט שחוצה את מסלולו" (En flyktning krysser sitt spor, 1933) , בתוכה, Sandemose מתאר את הסביבה הקטנה אופקית של עיירה דנית בשם ג'נטה ואת הלחץ להתאים את הסביבה המשפחתית והחברתית לילד המתבגר אספן ארנקה.
החוק של ג'נט הובן כקוד התנהגות של כללים חברתיים בתחום התרבות הסקנדינבי. כנראה שהקוד חייב את עמימותו לציבור באופן כללי בגלל האמביוולנטיות שלו: יש הרואים בו - עד תום - המאמץ האנוכי המגביל את ההצלחה; אחרים רואים בחוק ג'נט דיכוי האינדיבידואליות והתפתחות אישית.
בפרספקטיבה אנתרופולוגית ינטלובן יכול להצביע על משמעת עצמית סקנדינבית טיפוסית באינטראקציה חברתית: הענווה המוצגת ביום נמנעת מקנאה ומבטיחה את הצלחת הקולקטיב.
de.wikipedia.org/wiki/Janteloven

אבל כל זה לא מסביר מדוע הדנים נחשבים לא רק לפרוגרסיביים ביותר מבחינה חברתית, אלא גם הנורווגים, האנשים המאושרים בעולם. תשובה לכך נמסר על ידי כריסטיאן בירנסקוב, חוקר מאוניברסיטת אהרוס: "דנמרק ונורווגיה הן המדינות שיש להן אמון רב ביותר באנשים אחרים. בשתי המדינות, 70 אחוז מהנשאלים אומרים שרוב האנשים בשאר העולם ישנם רק 30 אחוזים. אמון הוא דבר שלומדים מלידה, מסורת תרבותית, אבל בדנמרק הוא מבוסס היטב, אומר כריסטיאן בירנסקוב. חוקים מנוסחים ומצייתים בבירור, הממשל עובד טוב ושקוף, השחיתות נדירה. ההנחה היא שכולם מתנהגים נכון. קלאוס פדרסן מאשר את הדברים: "אני רק עושה עסקים בלחיצת יד."
קלאוס גר בשוויץ כמה שנים, שם המסים נמוכים בהרבה והזכויות הסוציאליות נמוכות. דוח האושר מציב את שוויץ במקום הרביעי והחמישי ב- SPI 2017. הנתיבים לאושר הם כמובן שונים מאוד.

מדד התקדמות חברתית - שמח?

מדד ההתקדמות החברתית (SPI) מחושב מאז ה- 2014 על ידי קבוצת מחקר שהובילה על ידי פרופסור לכלכלה מייקל פורטר מבית הספר למינהל עסקים בהרווארד בכל מדינות העולם שעבורם נתונים מספיקים; בשנה 2017, מדינות 128 היו. זה מבוסס על שפע מחקרים של ארגונים ומוסדות בינלאומיים בנושא תוחלת חיים, בריאות, טיפול רפואי, אספקת מים ותברואה, דיור, ביטחון, חינוך, מידע ותקשורת, איכות הסביבה, זכויות אדם, חופש, סובלנות והכלה. הרעיון הוא לקבל מקביל למוצר המקומי הגולמי (תוצר), המודד רק את ההצלחה הכלכלית של מדינה, אך לא את ההתקדמות החברתית. המדד מתפרסם על ידי העמותה Imperativ Social Progress Imperativ, המבוסס על עבודתם של אמארטיה סן, דוגלס צפון וג'וזף סטיגליץ, ומטרתו לתרום להשגת יעדים לפיתוח בר-קיימא.
לדנמרק יש את ההתקדמות החברתית הגבוהה ביותר עם נקודות 90,57, ואחריה פינלנד (90,53), איסלנד ונורבגיה (כל אחת 90,27) ושוויץ (90,10). דנמרק מציגה היטב בכל התחומים, למעט מבחינת הבריאות ותוחלת החיים, שהם ממוצע של 80,8 שנים; בשבדיה השכנה היא 82,2. מחקרים מראים כי צריכת הטבק והאלכוהול הגבוהה של דנמרק אשמה.

הרפובליקה האלפינית מאבדת מקום בהשוואה לשנה הקודמת, אך עדיין נחשבת למעגל הקטן של אותן מדינות עם התקדמות חברתית גבוהה מאוד. בסיפוק צרכים אנושיים בסיסיים, אוסטריה אפילו מצליחה לדרג 5. בנוסף לזמינות הדיור בר השגה ובטיחות אישית, קטגוריה זו כוללת גם גישה למי שתייה ומתקנים סניטריים. בשתי הקטגוריות העיקריות האחרות "יסודות הרווחה" ו"הזדמנויות והזדמנויות "אוסטריה מדורגת 9 ו- 16. למרות התוצאה הכוללת החיובית מאוד, אוסטריה נמצאת מתחת לערך הצפוי באזורים מסוימים. אם משווים את התוצר למידת ההתקדמות החברתית, יש צורך ברור להתעדכן, במיוחד בכל הנוגע לשוויון הזדמנויות וחינוך כמו גם סובלנות חברתית.
עם הציון הכולל של 64,85 מדד ההתקדמות החברתית של 100 נקודות, אנו רואים שיפור קל משנה לשנה (2016: 62,88 נקודות). למרות שההתקדמות החברתית העולמית מתרחשת, היא משתנה מאוד בחומרתה ובמהירותה, תלוי באזור. מדד ההתקדמות החברתית ניתח מדינות 128 ברחבי העולם עבור גורמים חברתיים וסביבתיים של 50.
www.socialprogressindex.com

תמונה / וידאו: Shutterstock.