שקיפות: במסווה של סודיות רשמית

אוסטריה אוהבת לראות את עצמה כדמוקרטיה מודרנית. אבל בכל הקשור למידע ציבורי, מדובר בפריחה מאוחרת. יחד עם לוקסמבורג, זו המדינה היחידה באיחוד האירופי הישן שעדיין אין לה חוק חופש מידע מודרני והיא היחידה באיחוד האירופי בה הסודיות הרשמית עדיין נמצאת בחוקה.

האם תהית אי פעם על סמך איזה החלטות פוליטיות מתקבלות באוסטריה? אילו חברות באוסטריה מסובסדות או באילו מדינות חברות אוסטריות מייצאות אילו נשק? מדוע המועצה המקומית בדיוק החליטה להרחיב מסלול קרט? עם מי רשויות מסכמות חוזים מטעמנו וכיצד הן מובנות? אילו מחקרים הוזמנו על ידי הרשויות הציבוריות ואילו ממצאים הם חושפים? לרוע המזל, כל אלה שאלות שאליהן - לפחות במדינה זו - לא מקבלים תשובה.

עם זאת, כאנשים שקשורים פחות או יותר לעולם, אנו שמחים לחיות במדינה בה אתה משלם את המשכורת שלך בזמן, בועות מים טובות מהקו ולבסוף אתה מוצא מקום חניה שוב ושוב. עם כל הנוחיות שהחיים מביאים לכאן - לפחות לרובם - אנחנו לא מבינים שאנחנו חיים בעיצומה של הצנזורה. מכיוון שאנחנו מקבלים תשובות רק אם הם נחשקים פוליטית או לפחות לא רגישים.

שקיפות סקירה כללית - חוקי שקיפות אינם דבר חדש, אכפת לך. שוודיה הייתה המדינה הראשונה שכבר העבירה את 1766 חוק חופש המידע, אך היא הונעה במידה רבה על ידי הפרלמנט בדרישה יותר שקיפות מהמלך. אחריה הגיע פינלנד בשנה 1951, 1966 ארצות הברית ו- 1970 נורבגיה. לאחר נפילת מסך הברזל ותנועת אמנציפציה אזרחית חזקה, מגמה זו צברה תאוצה. אזרחים דרשו יותר שקיפות מממשלותיהם לנוכח שערוריות שחיתות חסרות תקדים והצורך הדחוף להתייחס לעברם הקומוניסטי. בין שנות ה- 1990er המאוחרות לתחילת ה- 2000er, מדינות 25 אחרות במרכז ומזרח אירופה העבירו חוקי שקיפות, אשר כיום יש להם מודל לחיקוי בינלאומי מבחינה משפטית אזרחית. מגמה עולמית זו כעת לעוד שקיפות במינהל היא משהו שצריך להתגאות בו: מספר חוקי השקיפות שאומצו ברחבי העולם הוכפל יותר מכפי 2002 וכיום הוא מהווה שלושה רבעים מאוכלוסיית העולם.

הביורוקרטיה הסודית

למרות שלאוסטריה יש חוק חובת מידע חוקתי, שלפיו לכל הגופים הציבוריים יש "מידע על ענייני תחום השפעתם", זה במקביל לצמצום לאבסורד על ידי המאפיין המיוחד של הסודיות הרשמית.

לטענתם, עובדי מדינה "מחויבים לסודיות על כל העובדות המוכרות להם אך ורק מחובותיהם הרשמיות", אם סודיותם היא האינטרס של הסדר הציבורי, הביטחון הלאומי, היחסים החיצוניים, האינטרס הכלכלי של גוף ציבורי, כהכנה להחלטה או בעניין עניין של מסיבה. אלא אם כן נקבע אחרת בחוק, למותר לציין. הסודיות הרשמית מהווה את העיקרון המנחה את הביורוקרטיה המקומית ומהווה חומה בלתי חדירה עבור אזרחים מעוניינים ומגנה של סודיות לשחקנים פוליטיים. כתוצאה מכך ניתן גם באוסטריה "לשמור בסוד" בפומבי מידע על עסקאות נגדיות מפוקפקות, הלאמות בנקאיות כושלות ואחריות ציבורית לאורך שנים ובכל זאת להציג בפני האזרחים מיליארדים במיליארדים. לדברי ג'וזף בארת, מייסד הפורום האוסטרי לחופש המידע (FOI), "שערוריות השחיתות שהפכו לציבוריות בשנים האחרונות הראו שהן היו אפשריות רק במידה רבה מכיוון שמעשי הממשל אינם שקופים ובכך נשללו מהשליטה הציבורית היו".

"שערוריות השחיתות שהפכו לציבוריות בשנים האחרונות הראו שהן היו אפשריות רק במידה רבה מכיוון שפעולות הממשל לא היו שקופות וכך היו מעבר לשליטת הציבור."
יוזף בארת ', פורום אוסטרי חופש המידע (FOI)

שקיפות: חופש למידע!

מול שערוריות שחיתות משתוללות ברחבי העולם, בזבוז מיסים וחוסר אמון כללי בפוליטיקה ובביורוקרטיה, דרישת החברה האזרחית לממשל פתוח ושקוף הולכת וגוברת. נכון לעכשיו, מוניטין זה נענה על ידי כמעט מחצית מכל המדינות ברחבי העולם וחוקקו חוקי חופש המידע, המאפשרים לאזרחיהם להציג מסמכים ותיקים של הממשל הציבורי.
ארגון זכויות האדם הלא-ממשלתי "כתבים ללא גבולות", שנהנה ממעמד של צופים במועצת אירופה וב- UNESCO, כותב: "מידע הוא הצעד הראשון בדרך לשינוי, ולכן לא מדובר רק בממשלות סמכותיות שחוששות מדיווח חופשי ועצמאי. איפה שהתקשורת לא יכולה לדווח על אי צדק, שימוש לרעה בכוח או שחיתות, לא תהיה בדיקה ציבורית, לא תהיה דעת חופשית ולא תהיה איזון אינטרסים שליו. "
חופש המידע הוא זכותם של אזרחים לבדוק מסמכים ותיקים של המינהל הציבורי. זה מביא פעולה פוליטית ובירוקרטית מהנסתרים ומחייב את הפוליטיקה והמינהל לתת דין וחשבון לאזרחיהם. הזכות למידע מעוגנת כעת גם באמנה האירופית לזכויות אדם ומוכרת ככזו על ידי בית הדין האירופי לצדק וועדת זכויות האדם של האו"ם. לא מעט משום שהיא מאפשרת שמירה על זכויות יסוד אחרות, כמו חופש הדעה וחופש העיתונות או השתתפות פוליטית מלכתחילה.

יחד עם ארגון זכויות האדם מבוסס ספרד Access Info Europe (AIE), המרכז הקנדי למשפט ודמוקרטיה מכין באופן קבוע דירוג מדינה עולמי (דירוג זכות למידע). הוא מנתח ומעריך את המסגרת המשפטית להתמודדות עם מידע ציבורי. בדירוג זה אוסטריה נמצאת בתחתית רשימת רשימת מדינות ה- 95 שנחקרו ברחבי העולם.

שקיפות: אוסטריה שונה

באוסטריה המצב שונה במקצת, מלבד אסטוניה, לוקסמבורג וקפריסין, אנו המדינה היחידה באיחוד האירופי שטרם העבירה חוק חופש המידע המודרני והיחידה בה סודיות רשמית עדיין מעוגנת בחוקה. יחד עם ארגון זכויות האדם הספרדי Access Info Europe (AIE), המרכז הקנדי למשפט ודמוקרטיה מכין באופן קבוע דירוג מדינה עולמי (דירוג זכות למידע). הוא מנתח ומעריך את המסגרת המשפטית להתמודדות עם מידע ציבורי. בדירוג זה אוסטריה נמצאת בתחתית רשימת רשימת מדינות ה- 95 שנחקרו ברחבי העולם.
טובי מנדל, מנהל המרכז למשפט ודמוקרטיה, מחבר מחקרים רבים ומפרסמי הדירוג, קובע באותו זמן: "יש מדינות שיש להן חוקי שקיפות טובים, אך אינן מיישמות אותן, ואחרות שיש להן חוקים בינוניים, את הממשל שלהן. אבל עדיין עושה עבודה טובה. לדוגמה, לארה"ב יש חוק שקיפות בינוני, אך היא נהנית מחופש מידע ניכר. לעומת זאת, באתיופיה יש חוק שקיפות טוב, אך הוא לא מיושם. אוסטריה היא מקרה גבולי. נראה שהוא איכשהו מתחמק מחוק המידע שלו. "

"יש מדינות שיש להן חוקי שקיפות טובות אבל לא מיישמות אותן, ואחרות שיש להן חוקים בינוניים אבל עדיין עושות את העבודה שלהן היטב. אוסטריה היא מקרה גבולי. נראה שהוא איכשהו מתחמק מחוק המידע שלו. "
טובי מנדל, המרכז למשפט ודמוקרטיה

ניהול כושל של אמנת מועצת אירופה בנושא גישה למסמכים רשמיים שאומץ על ידי 2008 לא יכול היה לתקן מצב זה. בה, 47 שרי החוץ האירופאים ונציגי הפרלמנט האירופי הסכימו "לחזק את היושרה, היעילות, האפקטיביות, האחריות והלגיטימיות של הממשלות הציבוריות" על ידי מתן אזרחי הזכות לגשת למסמכים רשמיים.

זעקת הסקרנים

ממשלת אוסטריה התעלמה בהצלחה מסימני התקופות, אפילו ביוני השנה בהכרזה על איסור שימוש בסיווגים כמסמכים ציבוריים מסווגים. זה צריך להעניש את הניצול התקשורתי של רשומות ציבוריות סודיות, גם אם הודלפו לתקשורת בעילום שם. ההפגנות נגד פרויקט זה לא היו רחוקות והיו יעילות באופן מפתיע. כל אגודות העיתונאים האוסטרים הגיבו בשחרור משותף ובהצהרות רבות ודרשו בתוקף לבטל את הסוד הרשמי האוסטרי וחוק מידע מודרני על העיקרון "מידע צריך להיות הכלל וסודיות החריג". ביקורת נשמעה גם מצדו של נשיא בית המשפט לשעבר פרנץ פידלר ("צעד קיצוני המייצג צעד אחורה למאה ה- 19"), מאת עורך הדין החוקתי היינץ מאייר ("הגבלת חופש העיתונות"), איגוד העורכים הפרלמנטריים ("הגבלת הדיווח מהפרלמנט" ") ולא מעט מצד האופוזיציה.
הנושא קיבל דחיפה תקשורתית חזקה על ידי פורום חופש המידע (FOI), שנוצר סביב עורך הפרופילים לשעבר, יוזף בארת '. ה- FOI רואה עצמו "כלב שמירה של חופש המידע" באוסטריה ומפעיל את קמפיין המודעות והמידע transparenzgesetz.at ו- questiondenstaat.at. הראשון אף זכה ב- 2013 בפרס הקונקורדיה לחופש העיתונות. מנקודת המבט של ה- FOI, חוק חופש המידע המודרני הוא הכרחי מחמש טעמים בפרט: הוא מקשה על השחיתות, נמנע מבזבוז מס, מחזק את האמון בפוליטיקה, מפשט ומזרז את הנהלים המינהליים ומאפשר את ההשתתפות.
הקמפיינים הראו אפקטים מדהימים. אחרי שבוע האיסור על מיחזור היה מחוץ לשולחן. בוס המועדון אנדראס שיידר (SPÖ) הודיע ​​על התפטרות ודוברו של בוס המועדון ריינהולד לופטקה (ÖVP) אמר כי הפרשה הייתה "אי הבנה".

חוק מעין חופש המידע

בתחילת השנה, לחץ התקשורת והציבור שנבנה בשנה שעברה הניע את הממשלה להגיש טיוטת חוק לביטול הסודיות הרשמית. זה אמור גם להסדיר את המידע שנמסר על ידי הרשויות הציבוריות. היא קובעת חובה לפרסם מידע בעל אינטרס כללי וזכות חוקתית לגישה למידע ציבורי. מידע בעל אינטרס כללי כולל, בפרט, הנחיות כלליות, סטטיסטיקה, חוות דעת ומחקרים שהוכנו או הוזמנו על ידי הרשויות הציבוריות, דוחות פעילות, סיווגים עסקיים, כללי נוהל, רישומים וכו '. מידע זה יימסר באופן נגיש לכל - ללא בקשה ספציפית - יפורסם. מ"הולשולד "של האזרחים צריכה להיות" חובה "של הממשל. אחרון חביב, טיוטה זו מכסה לא רק גופים ממלכתיים, אלא גם חברות הנמצאות בשליטת בית הדין המבקר.
עם זאת, קיימות חריגות נרחבות בהצעת החוק הזו: מידע, סודיותו מסיבות מדיניות חיצוניות ואינטגרציה, לטובת הביטחון הלאומי, הסדר הציבורי, הכנת החלטה, האינטרס הכלכלי של רשות מקומית, מטעמי הגנת מידע, ומידע "למען אחרים אינטרסים ציבוריים חשובים לא פחות מסודרים במפורש על פי החוק הפדרלי או המחוזי ", יהיו פטורים מחובת המידע. לא משנה מה זה אומר.

"עבורנו, ישנו חשש כבד שבמקום השקיפות המוצהרת של המטרה, יש הרחבה של הסודיות הרשמית. החוק בהחלט לא חסר חריגים ... לא ברור אם בסופו של דבר ניתן לצפות ליותר שקיפות או יותר שקיפות. "
ג'רלד גרינברגר, איגוד העיתונים האוסטריים VÖZ, על הצעת החוק

הערות ה- 61 הכוללות של ממשלות מדינה שונות, משרדים, מוסדות ממשלתיים ותאגידים, קבוצות אינטרסים ורשויות מקומיות מציעות כי חוק זה לא יתקבל בקרוב. למרות הטנור החיובי ביסודו כלפי חופש המידע הרצוי, הובלטו ביקורות ותחומי בעיה שונים.
בעוד שבית המשפט המינהלי רואה את ההגנה על ההליכים הנמשכים, המעורבים והפעילות השיפוטית איימו, מערכת מערכת ORF רואה בראש ובראשונה את סוד העריכה בסכנה ואת הרשות להגנת המידע רק את ההגנה על המידע. ÖBB Holding משווה את טיוטת החוק "ביטול הגנת נתונים לחברות הנתונות לחשיפה", ואילו רשות התחרות הפדרלית מבקרת כי לא ניתן להבחין בהרחבה משמעותית של חופש המידע. באופן כללי, חברות בבעלות המדינה חוששות מחיסרון תחרותי משמעותי בהשוואה למפעלים שאינם ממשלתיים ורשויות מינהליות, מהוצאות כוח אדם משמעותיות נוספות והוצאות כספיות.
ביקורת קשה במיוחד הגיעה מאיגוד העיתונים האוסטריים (VÖZ): "מבחינתנו, ישנו את הדאגה הרצינית שבמקום השקיפות המוצהרת של המטרה להארכת הסודיות הרשמית. אחרי הכל, לחוק בהחלט אין מחסור בחריגים ... לא ברור אם ניתן לצפות בסופו של דבר שקיפות או יותר שקיפות רבה יותר, "אומר מנכ"ל VÖZ, ג'רלד גרינברגר.

"הגיע הזמן שהגיע אוסטריה להדביק את שאר אירופה!"
הלן דרבישייר, Think Tanks גישה למידע באירופה

בינלאומי נמצא במקום אחר

בעוד שבגרמניה נראה כי יש צורך להמציא מחדש את חוק השקיפות, כבר פותחו סטנדרטים בינלאומיים ברורים בכל הנוגע לגיבושו ויישומו. אלה מבוססים, למשל, על אמנת מועצת אירופה בנושא גישה למסמכים רשמיים, ועדת זכויות האדם של האו"ם, החלטות בית הדין האירופי לזכויות אדם (EUCI), חוות דעת של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE) ואחרון חביב על חוויותיהם של סתם מאה מדינות שמעובדות באופן שיטתי על ידי מכלי חשיבה בינלאומיים. נראה כי מומחיות מרוכזת זו אינה רלוונטית למחוקק האוסטרי. הלן דרבישייר, מנכ"לית מערכת החשיבה Access Info Europe המבוססת במדריד, רואה את המרכיבים המהותיים של חוק שקיפות כי כל המידע על הממשל הציבורי הוא ציבורי באופן בסיסי, ובמקביל הממשלה מגבשת מספר מצומצם של חריגים מוצדקים היטב. בנוסף, קצין מידע חזק ומלא משאבים צריך לפקח על יישום החוק ולטפל בתלונות הציבור במהירות ובחינם. "הגיע הזמן שהגיע אוסטריה להדביק את שאר אירופה!", אמר דרבישייר.

"אנשים בממשל ראו את העניין מאוד מורכב וחששו שהמבורג כבר לא תהיה ניתנת לשלטון. אך באופן מפתיע, מרביתם שמחו לקבל סוף סוף ידית ברורה, שלא יצטרכו להסתתר יותר, שסוף סוף יוכלו להתקיים דיונים פתוחים והתברר מה הם בעצם עושים. "
דניאל לנטפר, יוזמה "יותר דמוקרטיה המבורג" לחוק הדוגמניות המבורג

דוגמנית המבורג

חוק השקיפות בהמבורג, המשמש לרוב כדגם לאוסטריה, כולל שלושה יסודות ליבה: חובת פרסום של רשויות על חוזים סגורים, חוות דעת מומחים שנרכשו וכדומה; הקמת מרשם מידע מרכזי, המפרסם דוחות ומסמכי ניהול ציבורי, ושלישית, הקמת קצין מידע יחיד המפקח על חופש המידע והגנת המידע ומי הוא נקודת הקשר לענייני המידע של האזרחים. חוק השקיפות בהמבורג כולל מספר מסמכים ציבוריים המסווגים במדינה זו. דניאל לנטפר הוא יוזם משותף ליוזמת האזרחים "Mehr Demokratie Hamburg", שיזם ועזר לעצב את חוק השקיפות של המבורג. לשיטתו, חיוני "כי מידע יפורסם ללא קשר לשאלה אם הוא רצוי פוליטית או לא. זו הדרך היחידה שממשלות יכולות לבנות שוב אמון. "כשנשאל כיצד התנהלה יוזמת המבורג בהסתייגויות מינהליות, מציין לנטפר:" אנשים בממשל ראו דברים מורכבים מאוד וחששו שהמבורג כבר לא תהיה שליטה. אך באופן מפתיע, מרביתם שמחו לקבל סוף סוף ידית ברורה, שלא יצטרכו להסתתר יותר, שסוף סוף יוכלו להתקיים דיונים פתוחים ולהיות גלויים, מה שהם עושים בפועל. "אחרון חביב, הממשל רדף את המטרה," אמון האזרחים ושאנשים מבינים איך הממשל עובד. "

כשביורוקרטיה יוצאת מכלל שליטה

איזו השפעה יכולה להיות אם הציבור מוגן באופן שיטתי מתהליכים פוליטיים ובירוקרטיים, מוצג כיום במשא ומתן השנוי במחלוקת של הנציבות האירופית עם קנדה וארה"ב על הסכמי סחר חופשי טרנס-אטלנטי CETA ו- TTIP. תוך כדי כך מראים לנו עד כמה מקריבים את הדמוקרטיה, האקולוגיה והזכויות החברתיות בדלתיים סגורות לאינטרסים של התאגידים וכיצד ניתן לסרס את הפוליטיקה על ידי סעיפי הגנת המשקיעים, בתי הדין לבוררות ומועצות רגולטוריות. וזה למרות ההתנגדות העזה של ברית אזרחית חסרת תקדים של כמה ארגונים לא ממשלתיים של 250 (stop-ttip.org), מפלגות אופוזיציה רבות ושכבות רחבות באוכלוסייה.
כל זה אפשרי רק מכיוון שלציבור אין גישה למסמכי המשא ומתן. אם מידע המשפיע על "המדיניות הפיננסית, המוניטרית או הכלכלית של הקהילה או של מדינה חברה" לא היה פטור מחופש המידע, נוכל לעקוב אחר המשא ומתן בשידור חי ולהגיב במועד. ולא רק כאשר המדינות החברות באיחוד האירופי כבר חתמו על חוזי השקעה דו-צדדיים עם מדינות שלישיות ל- 1200, וגרמניה כבר נתבעת בגין הפיגוע הגרעיני שלה. לדברי אלכסנדרה סטריקנר, ראש אטק אוסטריה, ה- TTIP מהווה איום עצום על הדמוקרטיה. היא צופה גל גאות ושפל של תלונות מצד חברות אמריקאיות ואירופיות, שיצטרכו להתמודד עם בתי משפט ארציים ואוצר. "אם יענו על תביעות אלה בבית הדין לבוררות המיועד, יש להשתמש בכסף ציבורי לרווחים תאגידיים שאבדו." סטריקנר רואה סכנה נוספת ב"מועצה לשיתוף פעולה רגולטורי "המיועדת. יש להתייעץ בחוקים עתידיים במועצה טרנס אטלנטית זו, על פי מסמכי המשא ומתן שהודלפו, לפני שהם אפילו מגיעים לפרלמנטים הלאומיים. "תאגידים זוכים אפוא לגישה מיוחדת לחקיקה ולעיתים יכולים למנוע חוקים. הדמוקרטיה מצטמצמת בכך עד אבסורד. "כיצד עדיין יוזמה של יוזמת אזרחי האיחוד האירופי שתשפיע תהיה השפעה על ההסכמים.