in , ,

שינויי אקלים בבית המשפט

שינויי אקלים בבית המשפט

קלרה מאייר תובעת את פולקסווגן. פעילת האקלים (20) רחוקה מלהיות היחידה היזמית חוטאי אקלים עכשיו בבית המשפט מביא. האם ללכת לשופט העליון אולי יחליף הדגמות או עצומות בעתיד? ומהי בדיוק התוצאה הטובה ביותר של תהליך כזה?

"לא התעוררתי יום אחד והתחשק לי לתבוע את פולקסווגן", מבהירה מיד קלרה מאייר. אבל עכשיו זה חייב להיות. למרות נאומיהם המרגשים באסיפה הכללית השנתית שלהם והפגנות רבות, קבוצת הרכב עדיין מייצרת 95 אחוז מנועי בעירה פנימית. עכשיו היא רוצה להסיר מעליו את הגלימה הארוכה הזו. תילחם לצדה גרינפיס. לא בכדי: "מדובר בזכויות החירות של הדורות הבאים. כפעילת אקלים צעירה, קלרה יכולה לדרוש זאת בצורה הטובה ביותר בעצמה", אומרת הקמפיינרית מריון טימן.

זוהי התביעה הראשונה מסוג זה בגרמניה. בארה"ב, העיקרון של השתתפות אזרחית פעילה משולב זה מכבר עם תרופות משפטיות. יש שם כבר למעלה מ-1.000 תביעות אקלים, ומונח אחד עבורן: ליטיגציה אקלימית. באירופה, תביעות מסוג זה מוכרות רק לזמן קצר מכיוון שהיא נתנה את הטון לדיני הסביבה כבר זמן רב, אומר עורך הדין מרקוס גרינג. המקרה של פולקסווגן לא מפתיע את המומחה למשפט סביבתי שמרצה באוניברסיטת קיימברידג' מלמד. הוא גם מארגן כנסים של המרכז למשפט לפיתוח בר קיימא הבינלאומי (CISDL) כדי להחליף רעיונות עם מומחים להגנת אקלים מכל רחבי העולם.

האווירה צריכה להיות נכונה

כדי להצליח, אתה צריך תנאי מוקדם. "תביעה חייבת לשקף את הלך הרוח הכללי בחברה. הרי מדובר בשכנוע של שופט בפרשנות פרוגרסיבית יחסית למסגרת משפטית קיימת", אומר גרינג. זה המצב כעת בשינויי האקלים, לא מעט הודות ל ימי שישי לעתיד-תנועה והרבה ידע חדש. הקונצנזוס החברתי כאן לקח כמעט 15 שנים. אגב, לחכות לחוקים זו לא אופציה. "חברות צריכות לתת דין וחשבון לפני שהמחוקק פועל, שמאחוריו חלקן אפילו מסתתרות".

שופט עליון לא יכול להחליף את תפקידו של בית המחוקקים: "אבל הוא יכול להצביע על נקודות שבהן הוא נופל." וקציני אכיפת החוק הבכירים באירופה כנראה רוצים לעשות זאת כרגע. הם מיישמים את המטרות ארוכות הטווח של הסכם הגנת האקלים של פריז במונחים קונקרטיים. וזאת למרות שאין בו כמעט התחייבויות מחייבות. אם למנות רק שתי דוגמאות: באנגליה, למשל, עצר בית המשפט לערעורים את הרחבת נמל התעופה הית'רו, שאושרה על ידי הפרלמנט. בגרמניה, בינתיים, בית המשפט החוקתי הפדרלי קבע כי על הממשלה לשפר את חוק הגנת האקלים. כלומר, להגן על זכויות החירות של הדורות הצעירים. האחרון הוא פסק דין יסודי, גם לגבי תביעות פרטיות, אומר גרינג: "בתי משפט רבים כבר לא יראו בשינויי האקלים 'גם פועלים'".

חוק ההיגיון

העובדה שיותר ויותר חוטאי אקלים נתבעים כעת בקרב חברות - זמן קצר לאחר שגם פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס קיבלו אחת כזו, היא חדשה, אבל תוצאה הגיונית שלה. עבור נציג ה-NGO Timann יש פסק דין מגמתי: נגד Shell. בהאג נאלצה חברת הנפט, בהשתתפות גרינפיס, להפחית משמעותית את פליטת ה-CO2 שלה עד שנת 2030 השנה. התוצאה הטובה ביותר במקרה של פולקסווגן? "אם הקבוצה תפסיק למכור מכוניות עם מנועי בעירה ברחבי העולם משנת 2030 והייצור היה מצטמצם דרסטי עד אז". טימן מוסיף כי גם אם רק חלק מהדרישות ייענו, התביעה יכולה להיחשב כהצלחה: "זה לא אומר שנכשלו. ככלל, נדרשות מספר תביעות הנבנות זו על זו על מנת לאפשר מלכתחילה פסקי דין פורצי דרך".

עורך דין גרינג מצפה לפסק דין הצהרתי, כמו במקרה של Shell. וזה אומר? "הקבוצה צריכה להצדיק את המשך הייצור של מנועי בעירה פנימית מול שינויי האקלים. אני כבר רואה בזה הצלחה". אפרופו: הצלחתן של תביעות כאלה אינה מתוכנתת מראש: "ברוב, השופטים אינם רואים את עצמם בעמדה להבין את הפרשנויות המתקדמות של התובעים. אנחנו רק לומדים יותר על תביעות שניצחו", אומר עורך הדין.

והעתיד?

האם לא נצטרך לצאת יותר לרחובות בעתיד? האם זה אומר אוטומטית תביעה במקום עתירה? לא, אומר טימן, המטרות שונות: "לעתירה אין מינוף משפטי, אבל אני יכול להשתמש בה כדי להבהיר שהרבה אנשים עומדים מאחורי הבקשה שלי. הפגנות תורמות לנושא להיות רלוונטי מבחינה חברתית מלכתחילה". ועורך דין גרינג? הוא אומר: "אנחנו מכירים את האינטראקציה בין תנועת האזרחים לתביעות כבר 30 שנה. רק תחשוב על יוזמות של אזרחים, שבגינן נקיטת הליכים משפטיים מול פרויקטים מזיקים לסביבה כמו מפעלי שריפת פסולת אינה דבר חדש".

אולם מה שחדש הוא שבעתיד עוד יותר חברות שגורמות לפליטות CO2 גבוהות יצטרכו לתת את הדעת כיצד הן מתמודדות עם שינויי האקלים. מי ברשימה? "מצד אחד תחום התחבורה, הספנות, חברות התעופה, מצד שני אזור הייצור עתיר האנרגיה בו מעובדים זכוכית, מלט, פלדה וספקי אנרגיה ציבוריים", אומר גרינג. ואז ישנה הפרה של זכויות אדם על ידי חוסר מעש בשינויי האקלים, שיכולה להיות בסיס לתביעות משפטיות נוספות. "צריך להיות יצירתי, אבל בהתאם לחוק הלאומי תמיד יהיו יותר נקודות מגע. טוב יעשו חברות אם ליישם חשיבה ניטרלית אקלימית במהירות." וקלרה מאייר? היא אומרת את זה בפשטות: "התביעה הזו היא רק עוד שלב במחאה".

סיבות לפעולה
"כישלון למתן"

תביעות מתעוררות כאשר מדינות או חברות לא מצליחות להגביל את שינויי האקלים. במקרה זה, מצד אחד, אזרחים או ארגונים לא ממשלתיים תובעים ממשלות כדי להשיג יותר הגנה על האקלים. הולנד מספקת דוגמה מוצלחת לכך: בית המשפט העליון שם פסק בעד תלונה לפיה הגנה לא מספקת על האקלים מפרה זכויות אדם. מצד שני, ממשלות או ארגונים לא ממשלתיים תובעים פולטי CO2 גדולים עבור יותר הגנה על האקלים או פיצוי על אי הגנה על האקלים. לדוגמה, העיר ניו יורק תבעה את חברות הנפט BP, Chevron, Conoco Phillips, Exxon Mobil ו-Royal Dutch Shell על כך שהפחיתו ביודעין את אחריותן לשינויי האקלים וגרמו נזק לעיר. זה כולל גם את המקרה של החקלאי הפרואני שאול לוצ'יאנו ליויה, שתובע את ספקית האנרגיה RWE בסיוע גרינפיס שזוכה בימים אלה לתשומת לב רבה בתקשורת.
"אי הסתגלות"
זה כולל תביעות משפטיות על מדינות או חברות שאינן מתכוננות כראוי לסיכונים הבלתי נמנעים (הפיזיים) והנזק האפשרי שנגרם כתוצאה משינויי אקלים. דוגמה לכך הם בעלי בתים באונטריו, קנדה, שתבעו את הממשלה ב-2016 על כך שלא הגנו עליהם מספיק טוב מפני הצפות.
"אי חשיפה"
מדובר בחברות שלא מספקות מספיק מידע על שינויי האקלים והסיכון הנובע מכך עבור החברה, אלא גם עבור המשקיעים. זה כולל תביעות של משקיעים נגד חברות, אבל גם תביעות של חברות עצמן נגד יועציהן, כמו סוכנויות דירוג.

תמונה / וידאו: Shutterstock.

נכתב על ידי אלכסנדרה בינדר

Schreibe einen Kommentar