שטיפת ירוק ארגונית

הבטחות האקלים שמעניקות חברות גדולות רבות אינן עומדות בבדיקה מדוקדקת יותר

מאת מרטין אור

יש 2019 אמזון בעברית יחד עם תאגידים גדולים אחרים משכון האקלים נוסדה, אחת מ מספר מיזוגים על ידי חברות שמתחייבות להפוך לפחמן ניטרלי עד 2040. אבל עד היום, אמזון לא פירטה בפירוט כיצד היא מתכוונת להשיג את המטרה הזו. לא ברור אם ההבטחה מכסה רק פליטת CO2 או את כל גזי החממה, ולא ברור באיזו מידה הפליטות אכן תפחת או רק תקוזז בקיזוז פחמן.

איקאה רוצה להיות "חיובי לאקלים" עד 2030. מה זה אומר בדיוק עדיין לא ברור, אבל זה מצביע על כך שאיקאה רוצה לעשות יותר מאשר לעבור פחמן ניטרלי עד אז. באופן ספציפי, החברה מתכננת להפחית את הפליטות שלה ב-2030% בלבד עד 15. לשאר, איקאה רוצה לספור בין היתר פליטות "נמנעות", כלומר פליטות שלקוחותיה ממש נמנעים מהן כשהם קונים פאנלים סולאריים מאיקאה. איקאה גם סופרת את הפחמן הקשור במוצרים שלה. החברה מודעת לכך שפחמן זה משתחרר שוב לאחר כ-20 שנה בממוצע (למשל כאשר מוצרי עץ נפטרים ונשרפים). כמובן, זה שולל שוב את אפקט האקלים.

תפוח עץ מפרסם באתר האינטרנט שלה: "אנחנו ניטרליים CO2. ועד שנת 2030, כל המוצרים שאתה אוהב יהיו גם". עם זאת, "אנחנו ניטרליים ב-CO2" מתייחס רק לפעילות הישירה של העובדים, לנסיעות העסקים ולנסיעות לעבודה. עם זאת, הם מהווים רק 1,5 אחוז מסך הפליטות של הקבוצה. 98,5 האחוזים הנותרים מתרחשים בשרשרת האספקה. כאן, אפל קבעה לעצמה יעד הפחתה של 2030 אחוז עד 62 בהתבסס על 2019. זה שאפתני, אבל עדיין רחוק מנייטרליות CO2. חסרים יעדי ביניים מפורטים. כמו כן, אין יעדים כיצד להפחית את צריכת האנרגיה באמצעות השימוש במוצרים. 

שיטות טובות ורעות

מצבים דומים ניתן לראות בחברות גדולות אחרות. צוות החשיבה מכון אקלים חדש בחן מקרוב את התוכניות של 25 תאגידים גדולים וניתח את התוכניות המפורטות של החברות. מחד, נבדקה שקיפות התכניות ומאידך, האם הצעדים המתוכננים ברי ביצוע ומספיקים להשגת היעדים שהחברות הציבו לעצמן. מטרות העל הארגוניות, כלומר האם המוצרים בצורה זו ובמידה זו עונים בכלל על צרכים חברתיים, לא נכללו בהערכה. 

הממצאים פורסמו בדוח ה-Climate Climate Responsibility Monitor 2022[1] יחד עם הארגון הלא ממשלתי שעון שוק הפחמן שפורסם. 

הדו"ח מזהה מספר שיטות עבודה טובות שלפיהן ניתן למדוד עמידה בהבטחות האקלים הארגוני:

• חברות צריכות לעקוב אחר כל הפליטות שלהן ולדווח מדי שנה. כלומר, מייצור עצמי ("סקופ 1"), מייצור האנרגיה שהם צורכים ("סקופ 2") ומשרשרת האספקה ​​ומהתהליכים במורד הזרם כגון הובלה, צריכה וסילוק ("סקופ 3"). 
• חברות צריכות לציין ביעדי האקלים שלהן כי יעדים אלו כוללים פליטות בהיקף 1, 2 ו-3 וכן גורמי אקלים רלוונטיים אחרים (כגון שינוי שימוש בקרקע). עליהם להגדיר יעדים שאינם כוללים קיזוזים ועולים בקנה אחד עם היעד של 1,5 מעלות צלזיוס עבור תעשייה זו. והם צריכים לקבוע אבני דרך ברורות בהפרש של לא יותר מחמש שנים.
• חברות צריכות ליישם צעדי פחמן עמוקים וגם לחשוף אותם כדי שאחרים יוכלו לחקות אותם. יש לשאוב לאנרגיה מתחדשת באיכות הגבוהה ביותר ולחשוף את כל פרטי המקור.
• עליהם לספק תמיכה פיננסית שאפתנית לצמצום שינויי האקלים מחוץ לשרשרת הערך שלהם, מבלי להתחזות לנטרול פליטותיהם. בכל הנוגע לקיזוז פחמן, עליהם להימנע מהבטחות מטעות. יש לספור רק את קיזוז ה-CO2 שמקזזים פליטות בלתי נמנעות לחלוטין. חברות צריכות לבחור רק בפתרונות שיספגו פחמן במשך מאות או אלפי שנים (לפחות 2 שנים) ושניתן לכמת במדויק. טענה זו יכולה להיענות רק על ידי פתרונות טכנולוגיים המינרלים CO100, כלומר הופכים אותו למגנזיום קרבונט (מגנזיט) או סידן פחמתי (סיד), למשל, ואשר יהיו זמינים רק בעתיד שלא ניתן לקבוע בצורה מדויקת יותר.

הדו"ח מזכיר את השיטות הרעות הבאות:

• חשיפה סלקטיבית של פליטות, במיוחד מסקופ 3. חברות מסוימות משתמשות בכך כדי להסתיר עד 98 אחוזים מכלל טביעת הרגל שלהן.
• פליטות עבר מוגזמות כדי לגרום להפחתה להיראות גדולה יותר.
• מיקור חוץ של פליטות לקבלני משנה.
• הסתר חוסר מעש מאחורי מטרות גדולות.
• אל תכלול פליטות משרשרת אספקה ​​ותהליכים במורד הזרם.
• יעדים שגויים: לפחות ארבע מתוך 25 החברות שנסקרו פרסמו יעדים שלמעשה אינם דורשים כל הפחתה בין 2020 ל-2030.
• מידע מעורפל או בלתי סביר על מקורות הכוח שבהם נעשה שימוש.
• חישוב כפול של הפחתות.
• בחר מותגים בודדים וקדם אותם כנייטרלי CO2.

אין מקום ראשון בדירוג

בהערכה המבוססת על פרקטיקות טובות ורעות אלו, אף אחת מהחברות שנסקרו לא השיגה את המקום הראשון. 

מארסק הגיעה למקום השני ("מקובל"). חברת ספינות המכולות הגדולה בעולם הודיעה בינואר 2022 כי בכוונתה להשיג אפס פליטות נטו עבור החברה כולה, כולל שלושת ההיקפים, עד 2040. מדובר בשיפור לעומת תוכניות קודמות. עד 2030, הפליטות מהטרמינלים אמורות לרדת ב-70 אחוז ועוצמת הפליטה של ​​הספנות (כלומר פליטות לטון מועבר) ב-50 אחוז. כמובן שאם נפחי ההובלה גדלים במקביל, זה מסתכם בפחות מ-50 אחוז מהפליטות המוחלטות. לאחר מכן, מארסק תצטרך להשיג את עיקר ההפחתות בין 2030 ל-2040. מארסק גם קבעה יעדים למעבר ישיר לדלקים ניטרליים CO2, כלומר דלק סינתטי וביו-דלק. גפ"מ כפתרון זמני אינו נחשב. מכיוון שהדלקים החדשים הללו מציבים בעיות קיימות ובטיחות, מארסק הזמינה גם מחקר בנושא. שמונה ספינות משא אמורות להיכנס לפעולה בשנת 2024, שניתן להפעיל אותן עם דלקים מאובנים וכן עם ביו-מתנול או מתנול אלקטרוני. בכך, מארסק רוצה להימנע מנעילה. החברה גם לחצה על הארגון הימי העולמי להטלת פחמן כללי על ספנות. הדו"ח מותח ביקורת על כך שבניגוד לתוכניות המפורטות לדלקים חלופיים, מארסק מציגה מעט יעדים ברורים לפליטות scope 2 ו-3. מעל לכל, מקורות האנרגיה שמהם יגיע בסופו של דבר החשמל לייצור הדלקים החלופיים יהיו קריטיים.

אפל, סוני וודאפון הגיעו למקום השלישי ("באופן בינוני").

החברות הבאות עונות רק במעט על הקריטריונים: אמזון, דויטשה טלקום, Enel, GlaxoSmithkline, Google, Hitachi, Ikea, פולקסווגן, Walmart ו-Vale. 

והדוח מוצא מעט מאוד התכתבות עם Accenture, BMW Group, Carrefour, CVS Health, Deutsche Post DHL, E.On SE, JBS, Nestlé, Novartis, Saint-Gbain ו-Unilever.

רק שלוש מהחברות הללו ערכו תוכניות הפחתה שמשפיעות על כל שרשרת הערך: ענקית הספנות הדנית מארסק, חברת התקשורת הבריטית Vodafone ודויטשה טלקום. 13 חברות הגישו חבילות מפורטות של אמצעים. בממוצע, די בתוכניות הללו כדי להפחית את הפליטות ב-40 אחוז במקום ב-100 אחוז המובטח. לפחות חמש מהחברות משיגות הפחתה של 15 אחוזים בלבד באמצעים שלהן. לדוגמה, הם אינם כוללים את הפליטות המתרחשות אצל הספקים שלהם או בתהליכים במורד הזרם כגון הובלה, שימוש וסילוק. 20 מהחברות לא סיפקו פרטים ברורים לתוכניות הפחתת גזי החממה שלהן. אם לוקחים את כל החברות שנבדקו ביחד, הן משיגות רק 1,5 אחוז מההפחתה המובטחת בפליטות. על מנת להגיע ליעד של 2030 מעלות צלזיוס, כל הפליטות יצטרכו להיות מופחתות ב-40 עד 50 אחוז עד 2010 בהשוואה ל-XNUMX.

פיצויי CO2 הם בעייתיים

מדאיג במיוחד הוא שרבות מהחברות כוללות קיזוז פחמן בתוכניות שלהן, בעיקר באמצעות תוכניות ייעור מחדש ופתרונות אחרים מבוססי טבע, כמו שאמזון עושה בקנה מידה גדול. זה בעייתי מכיוון שהפחמן הנקשר בדרך זו יכול להשתחרר בחזרה לאטמוספירה, למשל באמצעות שריפות יער או באמצעות כריתת יערות ושריפה. פרויקטים כאלה דורשים גם שטחים שאינם זמינים ללא הגבלת זמן ושעשויים להיות חסרים אז לייצור מזון. סיבה נוספת היא שקיבוע פחמן (מה שנקרא פליטות שליליות) zusätzlich הכרחי כדי להפחית פליטות. אז חברות בהחלט צריכות לתמוך בתוכניות כאלה ליעור מחדש או לשיקום אדמת כבול וכן הלאה, אבל הן לא צריכות להשתמש בתמיכה הזו כתירוץ לא להפחית את הפליטות שלהן, כלומר לא לכלול אותן כפריטים שליליים בתקציב הפליטות שלהן. 

גם טכנולוגיות המפיקות CO2 מהאטמוספירה וקושרות אותו לצמיתות (מינרליות) יכולות להיחשב כפיצוי אמין רק אם הן נועדו לקזז בעתיד פליטות בלתי נמנעות. בכך, על החברות לקחת בחשבון שגם טכנולוגיות אלו, אם יושמו, יהיו זמינות רק במידה מוגבלת וכי עדיין קיימות אי ודאות גדולות הקשורות בהן. עליהם לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ולעדכן את תוכניות האקלים שלהם בהתאם.

יש ליצור סטנדרטים אחידים

ככלל, הדו"ח מגלה כי יש חוסר בסטנדרטים אחידים ברמה הלאומית והבינלאומית להערכת הבטחות האקלים של חברות. תקנים כאלה יהיו נחוצים בדחיפות כדי להבחין בין אחריות אקלימית אמיתית לבין שטיפה ירוקה.

על מנת לפתח סטנדרטים כאלה עבור תוכניות אפס נטו של גופים לא ממשלתיים כגון חברות, משקיעים, ערים ואזורים, האו"ם פרסם אחד במרץ השנה קבוצת מומחים ברמה גבוהה הביא לחיים. ההמלצות צפויות להתפרסם לפני סוף השנה.

נקודתי: רנטה כריסטוס

תמונת כריכה: קנבה/פוסט-עיבוד על ידי סיימון פרובסט

[1]    יום, תומס; Mooldijke, Silke; סמיט, סיבריג; פוסאדה, אדוארדו; הנס, פרדריק; Fearnehough, הארי et al. (2022): מעקב אחר אחריות תאגידית 2022. קלן: מכון אקלים חדש. באינטרנט: https://newclimate.org/2022/02/07/corporate-climate-responsibility-monitor-2022/, נגיש ב-02.05.2022/XNUMX/XNUMX.