in ,

קליקטיביזם - מעורבות בלחיצה

Clicktivism

הצורה החדשה יחסית של השתתפות אזרח הופכת את הסבב תחת השם "קליקטיביזם". משמעות הדבר היא למעשה ארגון של הפגנות חברתיות באמצעות מדיה חברתית. קשורה לכך היא תופעת מה שמכונה "slacktivism", מילת באזז שאף הגיעה לרשימת הלהיטים של מילות השנה במילון אוקספורד. זהו שילוב של המילים האנגלית slacker (faullenzer) ואקטיביסט (פעיל) ומצביע על רמת המחויבות האישית הנחוצה שצורה זו של השתתפות אזרחית. לכן הקונוטציה השלילית של המילה אינה מפתיעה כמעט, מכיוון שהיא מניחה את "הפעילים הדיגיטליים", במינימום מאמץ וללא התחייבות אישית לקבל מצפון ברור ואגו מרוצה.

הישגים: ההצלחה הגדולה ביותר של החברה האזרחית בשנים האחרונות נובעת מהקליקטיביזם: יוזמת האזרחים הראשונה של האיחוד האירופי (EBI) "Right2Water" נאלצה למצוא מיליון תומכים ברבע מכל המדינות החברות באיחוד, כך שנציבות האיחוד האירופי תעסוק בנושא. בעיקר באמצעות עצומות מקוונות, סוף סוף נאספו חתימות 1.884.790 גאות. באופן דומה, יש לזקוף את ההתנגדות העצומה להסכמי סחר חופשי שנדונו רבות CETA ו- TTIP בפעילות הדיגיטלית של ארגונים לא ממשלתיים אירופיים: 3.284.289 אזרחי אירופה עצומים דיברו נגדה.

הביקורת על הצורה הדיגיטלית של אקטיביזם לא נעצרת שם. לפיכך, השפעת הרפויות לא תשפיע מעט או ללא שום השפעה על "החיים האמיתיים" ואף תדיח מעורבות פוליטית "אמיתית" במפלגות, עמותות או יוזמות של אזרחים מקומיים, אומרים המבקרים. מכיוון שלמחאות וירטואליות לרוב יש מומחיות שיווק גבוהה, יש להניח שהם מבינים בתנועות חברתיות כקמפיינים פרסומיים בלבד. אוכל מהיר דמוקרטי. ואחרון חביב, הם יחזקו את הפער הדיגיטלי בחברה ובכך שוללים עוד יותר קבוצות שוליות מוחלשות מבחינה פוליטית.

קליקטיביזם - הישגי החברה האזרחית

מצד שני, ישנן הצלחות מרשימות שהפגינה בינתיים צורה זו של מעורבות אזרחית. כך למשל, שחרורו של פעיל זכויות האדם איי וויי וויי על ידי הרשויות הסיניות בשנת 2011, ארגון החרם נגד הסופרמרקט האורגני האמריקאי Whole Foods או מצד שני מבצעי מימון קהל מוצלחים כמו kiva.org או kickstarter. האחרון הצליח לגייס מיליארד דולר לפרויקטים של סרטים, מוסיקה ואמנות בשנת 2015.
באופן דומה, תנועת ה- stop-TTIP העולמית הייתה מרושתת באמצעות מדיה חברתית, מה שאפשר לברית להקים יותר מארגוני 500 ברחבי אירופה. ואחרון חביב, סיוע בפליטים המאורגן באופן פרטי באירופה מתארגן בעיקר באמצעות מדיה חברתית והצליח לגייס עשרות אלפי עובדי פליטים מתנדבים ולרכז את מאמצי הסעד האישיים.

במשטרים מדכאים, אקטיביזם דיגיטלי מביא כוח נפץ פוליטי עוד יותר. לפיכך, בקושי ניתן להמעיט בתפקידו בהופעת האביב הערבי, בתנועת מיידן או בכיבוש פארק הגזי באיסטנבול. למעשה, ארגון ההפגנות החברתיות ללא מדיה חברתית כמעט שאי אפשר להעלות על הדעת או פחות מבטיח.

האקטיביזם הדיגיטלי כבר מזמן הפך לתנועה עולמית. שתי הפלטפורמות הגדולות ביותר לעתירות מקוונות (Change.org ו- avaaz.org) כוללות במשותף קרוב ל- 130 מיליוני משתמשים שיכולים לחתום על עצומה בלחיצת עכבר אחת וליצור אחת עם שניים אחרים. לדוגמה, Change.org הובילה כשישה מיליון בריטים לחתום על עצומה מקוונת. לדברי מפעילי הפלטפורמה הזו, כמחצית מעתירות 1.500 שהושקו מדי חודש בבריטניה מצליחות.

קליקטיביזם - בין שיווק לאקטיביזם

בלי קשר לדינמיקה וההצלחות הגלובליות של תנועה זו, שורה שלמה של מדענים פוליטיים וסוציולוגים עדיין תוהים אם אקטיביזם מקוון הוא למעשה השתתפות פוליטית במובן הדמוקרטי.
בין הספקנים הבולטים של תנועה זו הוא מיכה ווייט, מייסד התנועה הכובשת בוול סטריט ומחבר רב המכר "סוף ההפגנות". ביקורתו מופנית בעיקר נגד הגבול המטשטש בין שיווק לאקטיביזם: "הם מקבלים את זה שאסטרטגיות פרסום ומחקר שוק המשמשות להפצת נייר טואלט מיושמות על תנועות חברתיות." הוא אפילו רואה את הסכנה בהיותו פוליטי מסורתי יותר. בכך אף מודחים אקטיביזם ויוזמות אזרחים מקומיים. "הם מוכרים את האשליה שגלישה ברשת עשויה לשנות את העולם", אומר ווייט.

תומכי האקטיביזם הדיגיטלי, לעומת זאת, מתייחסים ליתרונות הרבים של צורת סף נמוכה זו של השתתפות אזרחית. לדבריהם, עצומות ופורומים מקוונים מקלים על אנשים לפרוט בפומבי את מורת רוחם או עידודם ולהתארגן בעד או נגד דברים מסוימים. אז פשוט חסכוני, יעיל ואפקטיבי.
למעשה, מחקרים רבים הוכיחו מאז כי אקטיביזם דיגיטלי איננו תחרות להפגנות דמוקרטיות קלאסיות באמצעות עצומות, איסוף חתימות, שביתות והפגנות. במקום זאת, טכנולוגיות המדיה החברתית הן עזרה להופעתן של תנועות חברתיות ופוליטיות.

גורם הנוער של קליקטיביזם

ואחרון חביב, אקטיביזם מקוון מסוגל לכלול קבוצה שהוזנחה פוליטית ומיוצגת תחת מצליח מאוד בשיח הפוליטי: הנוער. קבוצה שלא חשה נגיעה בנושאים פוליטיים כמו פוליטיקאים. לדברי מג'ר מרטינה זנדונלה, פסיכולוגית חברתית במכון המחקר SORA, ההתנתקות המדינית המוערכת הרבה בקרב הצעירים היא דעה קדומה ברורה: "צעירים מחויבים מאוד, אבל לא במובן הפוליטי המפלגתי. המחקר שלנו הראה כי פוליטיקה עבור צעירים היא פשוט משהו שונה. לדוגמא, הם לא רואים בפעילות בית ספרית השתתפות פוליטית, דבר שאנחנו עושים טוב מאוד. "
כי מתבגרים מעוניינים פוליטית, גם מראה את אחוזי ההשתתפות שלהם. מאז ה- 2013, מתבגרים באוסטריה התקבלו לקלפיות מאז 16 שנים והשיגו את אותה אחוזי הצבעה בשלוש שנים בלבד כממוצע האוכלוסייה. "לצעירים הנושאים של אבטלה, חינוך וצדק חברתי חשובים במיוחד. הם פשוט מאוכזבים מהפוליטיקה היומיומית ולא מרגישים שהם פונים לפוליטיקאים הפעילים ", אמר זנדונלה. מבחינתם, קליקטיביזם היא בהחלט סוג של השתתפות דמוקרטית והם מברכים על גישת הסף הנמוך שמציעה מעורבות דיגיטלית. "מבחינה דמוקרטית זה יהיה בעייתי רק אם לא תינתן גישה, כמו למשל עם הדור המבוגר."

חוקר הנוער הגרמני ומחבר המחקר "גרמנים צעירים" סימון שנצר אינו מאמין שניתן לשלב צעירים בשיח הפוליטי המסורתי בעזרת המדיה החברתית. לדבריו, "מרחב פוליטי חדש מתגלה, שהוא ממש מעורר דעה, אך אין לו מעט קשר לתחום הציבורי הקלאסי כמרחב פוליטי. יש עדיין כמה גשרים בין שני החדרים האלה. "
מתוך ההבנה כי צעירים בגרמניה אינם חשים ייצוג הולם על ידי פוליטיקאים אמיתיים, אך בכל זאת רוצים להשתתף בגיבוש הדעה, סימון שנצר פיתח את הרעיון של חברי הדיגיטל: "אלה נציגים של נציגים בבתי ייצוג, התנהגות ההצבעה שלהם ישירות דרך האינטרנט אזרחים מעוניינים נשלטים. לדוגמא, חברי פרלמנט דיגיטליים יכולים לקבל אחוז אחד מהקולות ולהוות ברומטר של האוכלוסייה. חברי פרלמנט דיגיטליים יהיו דרך אפשרית לקבל החלטות פוליטיות עם האנשים ".

תמונה / וידאו: Shutterstock.

נכתב על ידי ורוניקה ג'אנרובה

1 Kommentar

השאירו הודעה

Schreibe einen Kommentar