מודלים כלכליים אלטרנטיביים לעתיד

הצעת חוק זו לא מסתדרת: מי שיש לו יורו אחד, לא יכול להוציא שניים. מה שכל ילד יודע על דמי כיס אינו פועל באופן גלובלי. אתה מאמין לפלטפורמה? "יום העלאת כדור הארץ", אנו צורכים פעמיים בשנה את מה שהכוכב שלנו יכול לייצר במשאבים. מינוס שומן כך. השנה יש לנו ב- 2. אוגוסט ניצל את עומס העבודה השנתי שלנו. ועכשיו?

יום הצילום הוא רק אחד מהסימנים הרבים לכך שאנו בני האדם איננו מנהלים את כדור הארץ בצורה אופטימלית. אנחנו לא רק מנצלים אותו, אנחנו גם מנצלים זה את זה. מה צריך לשנות? נציגי מודלים כלכליים חלופיים מסכימים כי העתיד חייב להיות ירוק. רווחת האדם, ערכי החברה והפחתת אי-השוויון חייבים להיות עדיפים על פני מספרים חשופים כמו צמיחה בתמ"ג. ישנן דרכים רבות להגיע לשם: כלכלה מעגלית, התפתחות, לאחר צמיחה, Buen Vivir - עד כמה שם בלבד.

כלכלה חלופית לעתיד

"Ecommony"
הכלכלה פרידריקה הברמן מייצגת את המודל הזה, משחק מילים על "Commons" ו- "Economy". האני מאמין שלהם: בעלות במקום רכוש, מכיוון שרכוש מבוסס על הרחקה. אם אתה הבעלים של משהו, אתה מונע מאחרים להשתמש בו, גם אם אינך זקוק לו כרגע. כל הסחורה צריכה להיות טובת הכלל ולהיות בידי מישהו בזמן השימוש בלבד. עבודות מדרגות באזור האגודה כ"פעילות מנוכרת ". אנשים צריכים לפעול כי הם מרגישים שהם צריכים משהו והם רואים את זה כנדרש ולא בגלל שהם צריכים להרוויח כסף. כסף ומערכת תמחור עוברים על עצמם בשלטון טבעי, הרואה את עצמו כחלופה לקפיטליזם.

הכלכלה הכחולה
על פי רעיון היזם הבלגי גונטר פאולי, חברות אמורות להרוויח משאבים בעיקר מפסולת. מעבר לכלכלה מעגלית זו אמור ליצור ברחבי העולם 100 מיליוני משרות, שעלולות להפוך את המערכת הכלכלית כולה.

כלכלה קבועה
הכלכלה כבר לא צומחת פיזית, אלא ממשיכה להתפתח ברמת צריכה אופטימלית ובת קיימא. במודל זה המשק משובץ במערכות אקולוגיות שגבולותיהן הושגו. צמיחה נוספת תוביל לניצול רב יותר. התנאי המוקדם הוא אוכלוסייה קבועה, מכיוון שעד כה צמיחה כלכלית נקשרה בחוזקה עם גידול האוכלוסייה.

Buen Vivir, Degrowth & Co כולם נוקטים בגישות דומות, כלומר להרחיב את הקפיטליזם הקלאסי למרכיב האנושי ולא לעבוד בעקשנות לקראת צמיחת התמ"ג.

טובת הכלל במקום התוצר

עבר העתיד הוא עכשיו. אם כי איננו יכולים לשנות את מה שקרה עד כה. אך למידה מטעויות על אחת כמה וכמה. "הצלחה כלכלית נמדדת כרגע לא במטרות, אלא באמצעים, במיוחד בכסף", אומר כריסטיאן פלבר. הוא אחד הנציגים הבולטים של הכלכלה הטובה הכללית באוסטריה. המטרה הסופית היא שגשוג, בתיאוריה של פלבר שמשמעותה "טובת הכלל". זה מורכב מהגורמים בכבוד האדם, קיימות אקולוגית, צדק חברתי והשתתפות. כסף והון הם רק אמצעים לגיטימיים למטרה ולא אמצעים של עושר.
אבל רגע, האם התוצר המקומי הגולמי (התוצר) אינו המדד האמין למדידת העושר? "לא", אומר פלבר, "מכיוון שהפיננסי אינו מאפשר מסקנות אמינות על גורמים חברתיים וסביבתיים." אם אתה לוקח את הדוחות הכספיים של חברה שפנה אליהם מאזנים כה גבוהים לא מראה אם ​​החברה הופכת את החברה עם ערכי GWÖ לעשירה יותר. , ה- GWÖ רואה עצמו לא כמודל חלופי, אלא כהרחבה של הקיים. למותר לציין שמאזנים קונבנציונליים צריכים להישאר על כנם, אך - על פי נציגי התיאוריה הזו - יהיה עליהם להרחיב כך שיכללו את טובת הכלל.

שיטה אחת היא דוחות קיימות. אלה כבר זמינים, אך חלקם מדורגים בקטגוריה "שטיפה ירוקה". על מנת להכניס סטנדרט אחיד, פעילי ה- GWÖ המקומיים העלו מטריצה ​​של נושאי 20 שבודקים, בין היתר, את השפעת החברה על ספקים, לקוחות ועובדים.
ומה זה עושה לחברה? "כל מי שמקדם מוצרים טובים יותר מבחינה אתית צריך להיות מתוגמל בפחות נטל מס, אשראי זול יותר ובעדיפות ברכש ציבורי", אומר פלבר. זה מוביל לתנאי ייצור זולים יותר ולשולי רווח גבוהים יותר.

הרעיון של טובת הכלל

מה עם תאגידים מהתעשייה "המלוכלכת"? חברת הפלדה ווסט למשל, אחראית על מחצית מצריכת החשמל של אוסטריה והיא גם המנפיקה הגדולה ביותר של CO2 במדינה. כיצד יכולה חברה זו אי פעם לבצע הערכה חיובית בתנאי GWÖ? זה עובד רק ברמה הגלובלית. ה- GWÖ מספק ארבע נקודות:

1. ניהול משאבים גלובלי: מפתח ההפצה נדרש לכל המשאבים ברחבי העולם, כגון ברמת האו"ם. שימוש בדוגמה של ייצור פלדה, זו תהיה תוכנית מדויקת של כמה פלדה מותרת לייצור בכלל בעולם. ייצור עודפים - כמו כיום בסין - שמוביל לזריקת ניצול וניצול.

2. רפורמה במיסוי אקולוגי: פלדה או פליטות המיוצרות במהלך הייצור, כמו פחמן, חייבים במס באותה רמה עולמית. זה מסדיר את המחיר.

3. מאזן של חבר העמים: חברות צריכות לחשוב מחדש ולהפיק יותר מבחינה אקולוגית באמצעות חדשנות. זה מביא לרווחים גבוהים יותר בגלל מיסים נמוכים יותר.

4. כוח קנייה אקולוגי: משאבי כדור הארץ מופצים לכל האנשים בצורה של חשבון נקודתי בשנה. לכל אזרח יש כוח קנייה אקולוגי שנתי, בנוסף לכספי המערכת. מחירי המוצרים והשירותים מצוינים בשני המטבעות. כל צריכה אוכלת פרוטוקולים אקולוגיים מהחשבון, עם מוצרים מזהמים במיוחד. אם החשבון מוצה, אתה יכול לקנות רק בטוח יותר מבחינה אקולוגית.

שיתוף פעולה במקום תחרות

המודל של הכלכלה הטובה המשותפת רואה עצמו לא כאלטרנטיבה לקפיטליזם, אלא כגרסת משחק חדשה. במקום לחשוב על חשיבה תחרותית ותחרותית, הכלכלה צריכה להתמקד בשיתופי פעולה.
האם הרעיון של החברה שלאחר הצמיחה הוא אוטופיה? כלל וכלל לא. "חברות בר קיימא רבות כבר עוברות לאט לאט בכיוון זה", מעיר טריסטן הורקס, חוקר מגמות במכון Zukunftsinstitut, טיפול אחראי בסביבה ומחויבות חברתית יותר הם אינדיקציות לכך. בנוסף, כלכלת השיתוף היא צעד לקראת אנטי צמיחה.

ראש עיריית העולם

כלכלה עובדת באופן גלובלי, אך אנו חיים במדינות לאום. "זו הסיבה שלעתים פוליטיקאים חסרי אונים מול תאגידים בינלאומיים וטריקים להימנעות ממס שלהם", אומר הורקס. הרעיון שלו, אותו פרסם גם בדו"ח "הדור העולמי" שפורסם לאחרונה, דורש כי על הכלכלה המקומית והפוליטית לעבור ברחבי העולם. יש לעגן את שתי המערכות בכל הרמות.
איך זה אמור לעבוד? דוגמא לכך היא "הפרלמנט העולמי של ראשי הערים". מאז השנה שעברה, ראשי הערים של 61 מטרופולינים את העולם פעם בשנה במשך יומיים כדי לדון, בין היתר, על הכלכלה, שינויי האקלים וההגירה. זו פרשנות חדשה למונח "גלוקל" מכיוון שראשי הערים משפיעים באופן מקומי חזק ובו בזמן רשת גלובלית.

חדשנות היא בראש סדר העדיפויות

מה שהחקלאי לא יודע, הוא לא אוכל. יש לכך השלכות קטלניות בזמן בו התנאים משתנים מהר יותר ויותר. חידושים טכניים חורגים מדמיונם של הדור המבוגר. "אל תפחד ממשהו חדש", אומר העתידן רנה מסאטי כבסיס חברתי למודל כלכלי מתפקד טוב יותר. "השינוי המתמיד צריך להיות מעוגן במוחם של האנשים". רק בדרך זו יתקבלו חידושים ויושמו באופן משמעותי. אי השוויון החברתי והדיגיטלי פוחת. כמו כן, מסאטי פונה לממשלות: "חידושים חייבים להיות עניין של הבוסים ולא בידי חברות גדולות בודדות", אמר מסאטי.

גורמי השפעה טכנולוגיות מפתח

טכנולוגיות חדשות ישנו את הכלכלה ואת החיים. להלן שלוש טכנולוגיות המפתח של העתיד.

בינה מלאכותית
התאריך אמנם נדחה פעם אחר פעם, אך תיאוריית הסינגולריות אומרת שעד 2045 האדם יכול ליצור את עצמו באופן מלאכותי. נאמר: בינה מלאכותית (AI) יכולה בתורם ליצור בינה מלאכותית (AI), האדם הופך להיות "מיותר". מכאן ואילך, ביצועי ה- AI יעלו על האדם, כך לפחות הרעיון של החזון האמריקני ריי קורצוויל.
יש להתייחס בזהירות לחיזויים כאלה. מה שבטוח, עם זאת, הוא של- AI תהיה ההשפעה הגדולה ביותר על עתידנו. מערכות יביאו ביצועים קוגניטיביים, אז חשבו בעצמכם ותפעלו באופן עצמאי. ומה אנו בני האדם עושים אז? חוקר המגמות הורקס רואה את המשמעות של התקדמות טכנולוגית בהחלפת מקומות עבודה משעממים. "זו טעות לחשוב שעלינו לפחד להיות מובטלים בגלל זה". דבר אחד בטוח, AI ורובוטית יחסלו משרות. אבל "חינוך צריך להשתנות כך שאנשים יבצעו משימות שמכונות לא יכולות לבצע", פונה העתידן רנה מסאטי. כוחו של האדם הוא בלתי צפויות של פעילויותיו, קרי יצירתיות. אנשים תמיד יזדקקו לפתרונות יצירתיים ונשאלת השאלה האם הם באמת יכולים להשתלט עליהם לחלוטין על ידי KI.

Blockchain
בעוד שדיגיטציה מצמיחה כרגע חברות כמו Airbnb ואובר וגורמת להם מיליארדי דולרים תוך מספר שנים, Blockchain עשוי בקרוב להתנקות. תיאורטית, טכנולוגיה זו לא תדרוש בקרוב שום פלטפורמה כמו Airbnb להביא מיטות חינם עם תיירים. "בלוקצ'יין נחשב לשיבוש פוטנציאלי של ההפרעה", אומר מסאטי. מסקנתו: "זו תהיה התפתחות נוספת של קפיטליזם פלטפורמה."

Bioengineering
האדם יוכל למטב את עצמו באמצעות ביננגריינג, למשל, להיות מסוגל להשאיל כוחות על טבעיים או חיי נצח. סוג חיובי הוא ריפוי של שיתוק, כמו שלדי exos. השפעה שלילית היא חברה דו-מעמדית, מכיוון שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם שינויים בגוף. ואז יש השאלה האתית הגדולה של כמה אנשים ניתן לשנות באופן מלאכותי.

תמונה / וידאו: Shutterstock.