in , ,

דו"ח אי-שוויון 2023: מס עושר לעשירים העל לטובת התאמה לאקלים


זה ידוע שאנשים עם הכנסה נמוכה גורמים לפחות פליטת גזי חממה מאשר אנשים בעלי הכנסה גבוהה. אי השוויון הזה ממשיך לגדול, כפי שמראה הדו"ח האחרון של הכלכלן לוקאס צ'נסל ממעבדת האי-שוויון העולמית. מכון זה מבוסס בבית הספר לכלכלה של פריז, עם הכלכלן תומס פיקטי ("הון במאה ה-21") בתפקיד בכיר.

על פי דו"ח אי השוויון באקלים לשנת 20231, המחצית הענייה ביותר של אוכלוסיית העולם אחראית רק ל-11,5% מהפליטות העולמיות, בעוד ש-10% העליונים גורמים לכמעט מחצית מהפליטות, 48%. האחוז העליון אחראי ל-16,9% מהפליטות.

איור 1: חלקן של קבוצות הכנסה שונות בפליטות גזי חממה עולמיות

ההבדלים הופכים בולטים עוד יותר אם מסתכלים על הפליטות לנפש של קבוצות ההכנסה השונות. כדי להגיע ליעד של 1,5 מעלות צלזיוס, כל תושב: בעולם אמור לגרום רק ל-2050 טון CO1,9 בשנה עד 2. למעשה, 50% העניים ביותר מאוכלוסיית העולם נשארים הרבה מתחת לגבול זה, של 1,4 טון לנפש, בעוד שה-101% העליון חורג מהגבול הזה פי 50 ב-XNUMX טון לנפש.

איור 2: פליטות לנפש לפי קבוצת הכנסה

מ-1990 עד 2019 (השנה שלפני מגיפת קוביד-19), הפליטות לנפש מהמחצית הענייה ביותר של אוכלוסיית העולם עלו מממוצע של 1,1 ל-1,4 טון CO2e. הפליטות מהאחוז העליון גדלו מ-80 ל-101 טון לנפש באותה תקופה. הפליטות של שאר הקבוצות נותרו בערך זהות.

חלקם של המחצית העניים ביותר בסך הפליטות גדל מ-9,4% ל-11,5%, חלקם של האחוז העשיר ביותר מ-13,7% ל-16,9%.

חנות לתיקון אופניים, הודו. צילום: ibnebattutas, via ויקימדיה, CC BY-NC-SA

באירופה, הפליטות לנפש ירדו בסך הכל מ-1990 ל-2019. אבל מבט על קבוצות ההכנסה מראה שהפליטות של המחצית העניים ביותר ושל 40 האחוזים האמצעיים ירדו כל אחד בכ-30%, הפליטות של 10 האחוזים העליונים ב-16,7% בלבד ואלו של האחוזים העשירים ביותר ב-1,7% בלבד. . אז ההתקדמות הייתה בעיקר על חשבון הכנסה נמוכה ובינונית. ניתן להסביר זאת, בין היתר, בכך שההכנסות הללו כמעט ולא עלו ריאלית מ-1990 עד 2019.

טבלה 1: התפתחות פליטות לנפש באירופה לפי קבוצת הכנסה מ-1990 עד 2019

אם בשנת 1990 אי השוויון העולמי התאפיין בעיקר בהבדלים בין מדינות עניות לעשירות, כיום הוא נגרם בעיקר מההבדלים בין עניים לעשירים בתוך מדינות. מעמדות של עשירים וסופר-עשירים הופיעו גם במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. במזרח אסיה, 10 האחוזים העליונים גורמים ליותר פליטות משמעותית מאשר באירופה, אבל 50 האחוזים התחתונים פחות משמעותית. ברוב אזורי העולם, הפליטות של המחצית הענייה לנפש קרובה או מתחת לגבול של 1,9 טון בשנה, למעט בצפון אמריקה, אירופה ורוסיה/מרכז אסיה.

איור 3: טביעת רגל CO2 לפי קבוצת הכנסה ואזור עולמי 2019

יחד עם זאת, העניים ביותר מושפעים הרבה יותר מההשלכות של שינויי האקלים. שלושה רבעים מאובדני ההכנסה מבצורות, שיטפונות, שריפות, סופות הוריקנים וכן הלאה פוגעים במחצית הענייה ביותר של אוכלוסיית העולם, בעוד ש-10% העשירים ביותר סובלים רק מ-3% מאובדן ההכנסה.

איור 4: הפסדי שינויי אקלים, פליטות ונתח העושר העולמי לפי קבוצת הכנסה

המחצית הענייה ביותר של האוכלוסייה מחזיקה רק ב-2% מהעושר העולמי. לכן יש להם מעט מאוד אמצעים לרשותם כדי להגן על עצמם מפני ההשלכות של שינויי האקלים. 10% העשירים ביותר מחזיקים ב-76% מהעושר, כך שיש להם הרבה פעמים יותר אפשרויות.

באזורים רבים בעלי הכנסה נמוכה, שינויי האקלים הפחיתו את הפריון החקלאי ב-30%. יותר מ-780 מיליון בני אדם נמצאים כיום בסיכון מהצפות קשות ומהעוני הנובע מכך. מדינות רבות בדרום הגלובלי הן כעת עניות משמעותית ממה שהן היו ללא שינויי אקלים. מדינות טרופיות וסובטרופיות רבות עלולות לחוות אובדן הכנסה של יותר מ-80% עד תחילת המאה.

השפעה פוטנציאלית של הפחתת העוני על פליטת גזי חממה

בראש יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם (SDGs2) לשנת 2030 מייצג את מיגור העוני והרעב. האם מיגור העוני העולמי יגרום לעומס משמעותי על תקציב ה-CO2 שעדיין זמין לנו כדי להשיג את יעדי האקלים של פריז? המחקר מציג חישובים כיצד הכנסה גבוהה יותר עבור העניים ביותר תגדיל את פליטת גזי החממה שלהם.

חישובי הדו"ח מתייחסים לקווי העוני שהבנק העולמי השתמש בהם כבסיס להערכותיו בין 2015 ל-2022. אולם בספטמבר, הבנק העולמי קבע קווי עוני חדשים כדי לקחת בחשבון את עליית המחירים של מוצרים חיוניים. מאז, הכנסה של פחות מ-2,15 דולר ליום נחשבת לעוני קיצוני (בעבר 1,90 דולר). שתי המגבלות האחרות הן כעת 3,65 דולר ארה"ב עבור "מדינות הכנסה בינונית נמוכה" (בעבר 3,20 דולר ארה"ב) ו-6,85 דולר עבור "מדינות הכנסה בינונית עליונה" (בעבר 5,50 דולר ארה"ב). עם זאת, מגבלות הכנסה אלו תואמות את הקודמות מבחינת כוח הקנייה.

חיים בעוני קיצוני בשנת 2019 על פי הבנק העולמי3 648 מיליון איש4. העלאת הכנסתם למינימום הנמוך ביותר תגדיל את פליטת גזי החממה העולמית בכ-1%. במצב שבו כל עשירית מעלה וכל טון CO2 נחשבים, זה בהחלט לא גורם מבוטל. כמעט רבע מאוכלוסיית העולם חיה מתחת לקו העוני החציוני. העלאת הכנסותיהם לקו העוני האמצעי תגדיל את הפליטות העולמיות בכ-5%. ללא ספק מעמסה משמעותית על האקלים. והעלאת ההכנסה של כמעט מחצית מהאוכלוסייה לקו העוני העליון תגדיל את הפליטות ב-18%!

אז האם אי אפשר למגר את העוני ולמנוע את קריסת האקלים בו זמנית?

מבט על איור 5 מבהיר: הפליטות של ה- האחוז העשיר ביותר הם פי שלושה ממה שיגרום חיסול רמת העוני החציונית. והפליטות של העשירים ביותר בעשרה אחוזים (ראה איור 1) הם קצת פחות מפי שלושה ממה שיידרש כדי לספק לכל האנשים הכנסה מינימלית מעל קו העוני העליון. מיגור העוני מצריך אפוא חלוקה מחדש מאסיבית של תקציבי הפחמן, אבל זה בשום אופן בלתי אפשרי.

איור 5: פליטת CO2 מהפחתת העוני בהשוואה לפליטות של האחוז העשיר ביותר

כמובן, חלוקה מחדש זו לא תשנה את סך הפליטות העולמיות. יש להפחית אפוא את פליטות העשירים והאמידים מעבר לרמה זו.

יחד עם זאת, המלחמה בעוני אינה יכולה להיות רק מתן הזדמנות לאנשים להגדיל את הכנסתם. לפי האידיאולוגיה הכלכלית הניאו-ליברלית, לעניים ביותר תהיה הזדמנות להרוויח כסף אם ייווצרו יותר מקומות עבודה באמצעות צמיחה כלכלית5. אבל צמיחה כלכלית במתכונתה הנוכחית מובילה לעלייה נוספת בפליטות6.

הדו"ח מצטט מחקר של ג'פים פוגל, ג'וליה שטיינברגר ועוד. על התנאים הסוציו-אקונומיים שבהם ניתן לספק את הצרכים האנושיים עם מעט אנרגיה7. מחקר זה בוחן 106 מדינות על מידת סיפוקם של שישה צרכים אנושיים בסיסיים: בריאות, תזונה, מי שתייה, תברואה, חינוך והכנסה מינימלית, וכיצד הם קשורים לשימוש באנרגיה. מסקנת המחקר היא שלמדינות עם שירותים ציבוריים טובים, תשתית טובה, אי שוויון בהכנסה נמוכה וגישה אוניברסלית לחשמל יש את ההזדמנויות הטובות ביותר לענות על צרכים אלה עם הוצאות אנרגיה נמוכות. המחברים רואים בטיפול בסיסי אוניברסלי את אחד האמצעים החשובים ביותר האפשריים8. ניתן להקל על העוני באמצעות הכנסה כספית גבוהה יותר, אך גם באמצעות מה שמכונה "הכנסה חברתית": שירותים וסחורות ציבוריות המוצעים ללא תשלום או בזול ומתואמים מבחינה אקולוגית מקלים גם הם על העומס על הארנק.

דוגמה: כ-2,6 מיליארד אנשים ברחבי העולם מבשלים עם נפט, עץ, פחם או גללים. זה מוביל לזיהום אוויר פנימי קטסטרופלי עם השלכות בריאותיות קשות, משיעול כרוני ועד דלקת ריאות וסרטן. עצים ופחם לבישול בלבד גורמים לפליטות של 1 ג'יגהטון של CO2 בשנה, כ-2% מהפליטות העולמיות. השימוש בעצים ובפחם תורם גם לכריתת יערות, מה שאומר שעצי הסקה צריכים להיות מועברים למרחקים הולכים וגדלים, לרוב על גב הנשים. אז חשמל חינם ממקורות מתחדשים יקל בו זמנית על העוני, יקדם בריאות טובה, יוריד את עלויות שירותי הבריאות, יפנה זמן לחינוך והשתתפות פוליטית ויפחית את הפליטות העולמיות.9.

נשים בטנזניה מביאות עצי הסקה
תמונה: M-Rwimo , ויקימדיה, CC BY-SA

הצעות נוספות הן: קביעת הכנסה מינימלית ומקסימלית, מסים פרוגרסיביים על עושר וירושה; המעבר לצורות טובות יותר מבחינה אקולוגית של סיפוק צרכים (ניתן לספק את הצורך בחום לא רק באמצעות חימום אלא גם באמצעות בידוד טוב יותר, הצורך במזון באמצעות מזון מהצומח ולא מהחי), השינוי בהובלה מהפרט לתחבורה ציבורית, ממוביליטי ממונע לפעיל.

כיצד ניתן לממן הפחתת העוני, הפחתת שינויי האקלים והתאמת שינויי האקלים?

מדינות עשירות צריכות להגביר את מאמצי שיתוף הפעולה בפיתוח, אומרים המחברים. אבל העברות בינלאומיות לא יספיקו כדי להתמודד עם אי השוויון האקלימי העולמי. יידרשו שינויים עמוקים במערכות המס הלאומיות והבינלאומיות. גם במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ההכנסה שיכולה לשמש לתמיכה בקבוצות חלשות צריכה להיווצר באמצעות מסים פרוגרסיביים על הכנסה הונית, ירושה ועושר.

הדו"ח מביא את אינדונזיה כדוגמה מוצלחת: בשנת 2014, ממשלת אינדונזיה קיצצה באופן דרסטי את סובסידיות הדלק. המשמעות הייתה הכנסות גבוהות יותר למדינה. אלא גם מחירי אנרגיה גבוהים יותר לאוכלוסייה, מה שעורר בתחילה התנגדות עזה. עם זאת, הרפורמה התקבלה כאשר הממשלה החליטה להשתמש בתמורה למימון ביטוח בריאות אוניברסלי.

הכנסות ממסים של חברות רב לאומיות

הכללים הבינלאומיים למיסוי תאגידים רב לאומיים צריכים להיות מתוכננים כך שהמיסים על רווחים שנעשו במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית גם יועילו לאותן מדינות במלואן. המינימום של 15 אחוז מס חברות גלובלי, לפי מודל ה-OECD, יועיל במידה רבה למדינות עשירות שבהן התאגידים מבוססים, ולא למדינות שבהן הרווחים נוצרים.

מיסים על תעבורה בינלאומית אווירית וימית

היטלים על תחבורה אווירית וימית הוצעו מספר פעמים ב-UNFCCC ובפורומים אחרים. ב-2008 הציגו האיים המלדיביים קונספט למס נוסעים מטעם מדינות האי הקטנות. בשנת 2021, איי מרשל ואיי שלמה הציעו מס משלוח לארגון הימי הבינלאומי. בפסגת האקלים בגלזגו, הכתב המיוחד של האו"ם לפיתוח וזכויות אדם קיבל את ההצעות והדגיש את האחריות של "אנשים עשירים". לפי הדו"ח שלו, שני ההיטלים יכולים להכניס בין 132 מיליארד דולר ל-392 מיליארד דולר מדי שנה כדי לעזור לאיים קטנים ולמדינות הפחות מפותחות להתמודד עם אובדן ונזקים והסתגלות לאקלים.

מס עושר לעשירים העל לטובת הגנה והתאמה לאקלים

בסביבות 65.000 אנשים (מעט יותר מ-0,001% מהאוכלוסייה הבוגרת) יש עושר של יותר מ-100 מיליון דולר. מס פרוגרסיבי צנוע על הון כה קיצוני יכול לגייס את הכספים לצעדי הסתגלות האקלים הדרושים. על פי דו"ח ההסתגלות של UNEP, פער המימון הוא 202 מיליארד דולר בשנה. קנצלרית המס מציעה להתחיל ב-1,5% עבור נכסים של 100 מיליון דולר עד מיליארד דולר, 1% עד 2 מיליארד דולר, 10% עד 2,5 מיליארד דולר, ו-100% עבור כל מה שנמצא מעל. מס זה (צ'אנסל מכנה אותו "3% עבור 1,5 מעלות צלזיוס") יכול לגייס 1,5 מיליארד דולר בשנה, כמעט מחצית מהמימון הדרוש להסתגלות לאקלים. עם מס כזה, מדינות ארה"ב ואירופה ביחד כבר יכולות לגייס 295 מיליארד דולר לקרן אקלים גלובלית מבלי להכביד על 175% מאוכלוסייתן.

צילום: Timothy Krause via Flickr, CC BY

אם המס היה נגבה החל מ-5 מיליון דולר בלבד - ואפילו זה ישפיע רק על 0,1% מאוכלוסיית העולם - ניתן היה לגבות מדי שנה 1.100 מיליארד דולר להגנה על האקלים ולהסתגלות. סך צורכי המימון לצמצום שינויי האקלים ולהסתגלות עד 2030 עבור מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית למעט סין נאמדים ב-2.000 עד 2.800 מיליארד דולר בשנה. חלק מזה מכוסה בהשקעות קיימות ומתוכננות, ומותיר פער מימון של 1.800 מיליארד דולר. אז המס על עושר מעל 5 מיליון דולר יכול לכסות חלק גדול מפער המימון הזה.

מנוקד: כריסטיאן פלאס
תמונת רקע: נינרה, CC BY

טבלאות: דוח אי-שוויון באקלים, CC BY

הערות

1 צ'נסל, לוקאס; בוטה, פיליפ; Voituriez, Tancrede (2023): דוח אי-שוויון באקלים 2023: מעבדת אי-שוויון עולמית. באינטרנט: https://wid.world/wp-content/uploads/2023/01/CBV2023-ClimateInequalityReport-3.pdf

2 https://www.sdgwatch.at/de/ueber-sdgs/

3 https://blogs.worldbank.org/developmenttalk/half-global-population-lives-less-us685-person-day

4 המגיפה דחפה 2020 מיליון אנשים נוספים מתחת לקו העוני בשנת 70, והביאה את המספר ל-719 מיליון. 40% העניים ביותר מאוכלוסיית העולם איבדו בממוצע 4%: מההכנסה שלהם, 20% העשירים ביותר רק 2%: https://www.worldbank.org/en/news/press-release/2022/10/05/global-progress-in-reducing-extreme-poverty-grinds-to-a-halt

5 ZBDollar, David & Kraay, Art (2002): "צמיחה היא טובה לעניים", Journal of Economic Growth, Vol. 7, לא. 3, 195-225. https://www.jstor.org/stable/40216063

6 ראה את הפוסט שלנו https://at.scientists4future.org/2022/04/19/mythos-vom-gruenen-wachstum/

7 פוגל, יפים; שטיינברגר, יוליה ק.; אוניל, דניאל וו.; Lamb, ויליאם פ.; Krishnakumar, Jaya (2021): תנאים סוציו-אקונומיים לסיפוק צרכים אנושיים בשימוש נמוך באנרגיה: ניתוח בינלאומי של אספקה ​​חברתית. בתוך: Global Environmental Change 69, עמ' 102287. DOI: 10.1016/j.gloenvcha.2021.102287.

8 Coote A, Percy A 2020. המקרה לשירותים בסיסיים אוניברסליים. ג'ון ווילי ובניו.

9 https://www.equaltimes.org/polluting-cooking-methods-used-by?lang=en#.ZFtjKXbP2Uk

פוסט זה נוצר על ידי קהילת האופציות. הצטרפו והעלו את ההודעה!

על התרומה לאוסטריה האופציה


נכתב על ידי מרטין אור

נולד בוינה ב-1951, לשעבר מוזיקאי ושחקן, סופר עצמאי מאז 1986. פרסים ופרסים שונים, כולל הענקת תואר פרופסור בשנת 2005. למד אנתרופולוגיה תרבותית וחברתית.

Schreibe einen Kommentar